פרשת ויקהל פקודי

בפרשיות "תרומה-תצווה" למדנו על ציווי ה' למשה לעשות את המשכן וכליו. בפרשיות "ויקהל-פקודי" משה מוסר את דבר ה' אל ראשי האבות.

מאהבה רבה של קיום מצוות ובמיוחד קיום שמירת שבת באים להרגש הביטול, תענוג עצמי.

על ידי "ויקהל משה" נזכה ל"ואתם תלוקטו לאחד אחד" גו׳. שום ניצוץ של קדושה לא ישאר בגלות. קהל גדול ישובו הנה – לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש השלישי מיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

בשיחת הרבי לפרשת ויקהל פקודי מסביר הרבי שברוב השנים הפרשיות ויקהל פקודי מחוברות, וכאילו נעשות לפרשה אחת. ללמדנו שאמנם בגלוי ובחיצוניות כלל ופרט הם בסתירה זה לזה, אולם מצד העצם והפנימיות של בני ישראל ריבוי הפרטים אינו בסתירה לאחדות ופשיטות.

בשיחת הרבי לפרשת ויקהל מסביר הרבי, ששלימות הבית השלישי היא שאז תתגלה מעלת עבודתנו במשך תקופת הגלות. וזה מזרז ומעודד את עבודתם של ישראל לבנות בתוכם את המקדש והמשכן הרוחני.

בדבר מלכות לפרשת ויקהל מסביר הרבי שההוראה למעשה בפועל מפ' שקלים: שיש להוסיף בנתינת הצדקה, שהרי בצדקה יש כמה דרגות: מעשר, חומש, "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

בפרשת פקודי מדובר על משכן העדות. מהו משכן העדות? המשכן הוא המקום בו בחר ה' להשרות שכינתו, הוא מקום המנוחה, עדות לישראל שנתכפר להם חטא העגל, ולמעלה מזה, עדות למשכן של מעלה.

תכלית הכל היא התשובה אל ה' והיחוד עמו. המשכן שתכליתו לכפר על חטא העגל מעיד, שהכוונה העליונה במעשה העגל מלכתחילה היתה, כדי שעל ידי חטא זה יגיעו למעלת התשובה. וכמו כן, תכלית המקדש שנחרב ונתמשכן פעמיים בגלל עונותיהם של ישראל, היא כדי שיגיעו ישראל למעלת התשובה, ורק בדרך זו יחזיר הקב"ה את המשכון לישראל באופן נעלה יותר מקודם החורבן.

פרשת ויקהל מספרת על בצלאל שה' מילא אותו רוח אלוקים בחכמה ולחשוב מחשבות… חכמת בצלאל גדולה משל אהליאב, אך לעניין הוראת המלאכה הם שוים. שני חכמי לב אלה משני קצוות העם זוכים לעסוק במלאכת המשכן. ללמדנו, שגדול וקטן שוים לפני הקב"ה – "ולא ניכר שוע לפני דל".

נשאלת השאלה: מה הקשר בין עבודת המשכן לבין הפסוקים המסיימים את הפרשה ומתארים מצב שבה יוצאים בני ישראל לעוד חלק מתוך המסע הארוך במדבר?

לְאַחַר הַהֶעְלֵם שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי בָּא הַגִּלּוּי בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְכָל גִּלּוּי שֶׁלְּאַחֲרֵי הֶעְלֵם מַעֲלָתוֹ יְתֵרָה.

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל הָעוֹסֶקֶת בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"

שֵׁם הַפָּרָשָׁה – וַיַּקְהֵל – מֵעִיד עַל תָּכְנָהּ. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְבַקֵּשׁ לִמְסֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַצִּוּוּיִים עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, לְשֵׁם כָּךְ הוּא מַקְהִיל אוֹתָם – "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֵדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל".

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מֵהֶם פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן? 2. מַה שָּׁמַע בְּצַלְאֵל מֵהַשֵּׁם שֶׁלֹּא שָׁמַע מֹשֶׁה, וְאֵיךְ קִשֵּׁר מֹשֶׁה דָּבָר זֶה לִשְׁמוֹ – בְּצַלְאֵל?…

פרשת ויקהל לילדים – חידון. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָתַי הִקְהִיל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל? 2. לָמָּה מַקְדִּימָה לָנוּ הַפָּרָשָׁה אֶת אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? 3. מָה זֶה "חָח"?

פרשת ויקהל לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אוֹתָם הֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים ב. הַשֵּׁם נָתַן בָּהֶם חָכְמָה וּתְבוּנָה לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ ג. הֵם קִשְּׁטוּ אֶת הַמְּנוֹרָה

פרשת פקודי לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ כִּסְּתָה אוֹתוֹ ב. נַעֲשׂוּ מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי ג. קְלִיעָה, שְׁזִירָה, כְּמִין חֶבֶל

כדי ללמוד את פרשת השבוע לעומק כדאי להיכנס לפרטים על ידי שאלות וחידות משעשעות. לפניכם חידון לשוני לפרשת ויקהל פקודי.

יהודים יראי שמים מקיימים מצוות בהידור ומקפידים על קלה כבחמורה, אך פעמים מרגישים שעם כל הפעולות שהם עושים, יש מקום לשיפור הקשר הנפשי והפנימי עם הקב"ה. אז מה עושים?

מדוע מקדישה התורה 5 פרשות לתיאור בניית המשכן? מדוע התורה חוזרת על הפרטים שוב ושוב? הרב שרגא זלמנוב משיב על שאלות אלה בשיחתו על פרשת פקודי.